הארכאולוגיה של הידע

Blurb

הארכאולוגיה של הידע הוא ספר הגות מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, שיצא לאור בשנת 1969. ה"ארכאולוגיה" היא רפלקסיה מתודולוגית על עיקר עבודתו עד אז, הכוללת דין וחשבון שיטתי על מושג השיח שבמרכזה, ועל אופי החקירה ההיסטורית שמושג זה מאפשר ומחייב. חוקרי פוקו רואים בארכאולוגיה של הידע נקודת מפנה בהגותו, דרכה ניתן לערוך חלוקה בין "פוקו המוקדם" ל"פוקו המאוחר", בין מחקר ארכאולוגי בעיקרו, שעורך סקירות היסטוריות רחבות במבט מכליל, מעט מלמעלה, לבין מחקר גנאלוגי, שמנסה לפעול במציאות החברתית של זמנו, ולעשות שימוש פוליטי בהיסטוריה ובפילוסופיה.
בספר זה "מתמודד [פוקו] עם הבעיות התאורטיות הנובעות מרעיון האי-המשכיות, כלומר המחשבה שיש קרעים פתאומיים ברצף ההיסטורי, אשר בהם משטרים, רעיונות ודרכים לארגון ידע משתנים. פוקו מתווה כאן את רעיון ההתהוות השיחנית ומתאר כיצד שיחים מופיעים ומוסדרים. הוא מתאר את כינונם של הארכיב וההיגד וכן את המתודה הארכאולוגית"‏.
לאחר שעבר סדרה של ניתוחי שיח בספריו הקודמים, מבקש פוקו בספרו הנוכחי לנסח מעין מתודה – לא לנתח סוג או צורה של שיח, אלא לחלץ סדירות מסוימת בפעילות הדיסקורסיבית עצמה; לא לפרש את מה שנאמר, אלא לבחון איך דבר מסוים נאמר; מדוע מתוך אין-סוף אפשרויות דיבור, ואין סוף דוברים, בפועל נאמרות בשיח נתון אמירות מאוד מצומצמות על ידי מספר דוברים די מצומצם.